הַמַּתָּנָה | בשקט מבשילה

הודייה. אני בנתיב. משתפת במרחב הוירטואלי את דבריי האינסוף

התמסרות

לב שוקט את החיים הזורמים בעורקיי, הנני אחת באחדות גם בנפרדותי

ניסים מתרחשים וזה טבעי

אהבה זולגת במורד הגרון מטה לגרעין כדור הארץ ועולה מעלה דרכי עד לאינסוף הכל זורם הכל חולף הכל כאן ועכשיו

נתינה. כניעה. חיוך. חיבוק. א ה ב ה

אמן שזכינו לחיות