top of page
  • Writer's pictureHamatana Retreats

הַמַּתָּנָה | נדודים 28.9-18.10.2017

Updated: Feb 4, 2019

יצאנו לנדוד

אנחנו אבא פיל, אמא דרקונה ושניי גוזלינו, בניי הדולפינה (בימי החסד) והלוויתן (שנזכר בנדודים שהוא מסוג זה) שילוב מפתיע נכון

?

יצאנו לנדוד כמו בני ישראל של פעם, ונסענו ברכב ששמו חמש בהדגשה, בתקופת החגים בשנה הלועזית 2017

מהצפון הירוק, המטפטף מים אנשים וחיים לדרום המרחיב, האיטי והתבונתי

שלושה שבועות פחות שלושה ימים

הרבה תעוזה הייתה לנו בבחירה, בין לנסוע מכאן לפורטוגל לבקר חברים הנמצאים שם ולפגוש משפחה שהייתה בדרך לשם או לבחור לבקר קהילות חבריםות וטבע בארץ ישראל

מה אתםן הייתםן בוחריםות

?

תדמיינו מה זה להעמיס אוטו מלא במחשבה לכל סיטואציה שתקרה בדרכנו – הערכות למים, לקור, ללינת שטח לביגוד מגוון, מזוודת יצירה ועוד

אז בחרנו בלא שגרתי ונשארנו בארצנו, להכירה לפגשה וללמד מה היא מציעה

וכפי שאבי אמר "יש אנשים שהולכים את שביל חוצה ישראל, אתם בחרתם בדרך מקורית, לנסוע את ארץ ישראל

חבר מתוק הבין את הקונספט ולא הבין את הבחירה

ואנו משפחת נועם הנוודיםות עפנו על עצמנו – חופש לחיפוש

אז ככה

המוטיב היה מהירוק לצהוב

לבקר חברים בקהילות עם עדיפות לקיימות, וכאלה שלא הגענו אליהן הרבה או אף פעם

לשזור בתבונה לינה בטבע

לתכנן ולחלום מסלול, לקרום אותו יחד באמצעות התקשורת הזוגית הטובה שלנו, ועבורי להגיע ליעדים מסוימים שכבר שנים לוחשים לי להגיע אליהם ועם כך זה להיות בהקשבה למה כל יום מביא ואיזו הרפתקה קורצת לנו מעבר לפינה – דבר שבעת הנדודים הותיר אותנו בהסתגלות מתמדת... מרעננת וגם לעיתים למעייפת

אז לספקניםות אודה שהיו משברים, היו ריבי אחים, היו פיתויים (האם התפתינו? ומאיזה סוג?) והיו גם רגעי אלוהות, אהבה, חסד ומקרים קוסמיים כמעט בלתי נתפסים – ולמאמיניםות ייתכן שאין צורך לתפוס ומילים אלו רק מנציחות את הגשמי מול הנשגב הרגעי הידוע שאין לו אחיזה

זכינו לשהות במחיצתםן של יצורי אנוש מלאיםות בענווה, תבונה וקצב מדברי שכמות ההתפעלות שלי מהם היתה עצומה שאינני בטוחה שפגשתי בבני אדם או בהתגשמויות מאוד אצילות החיות במחיצתנו –והמדהים שנקרו בדרכנו כה רבים שהזמינו אותנו ברוחב לב דרך קשרים שלנו ודרך חברים משותפים – וזו אחת ממסקנותיי מנדודים אלו: קשרים גבירותיי ורבותיי הם סוד ההצלחה של האנושות, אני מאמינה שככל שנפתח את הלב ונהיה בנתינה, באמון בלי להתחשבן (פנקסים היו שלום), וניתן לאחריםות אהבה שאנו מעניקיםות גם לעצמנו כך נתחבר בלולאות כמו צורת האינסוף עם עוד אנשים והמדהים הוא כמה מעגלים נפגשים באמצעות הלולאות הללו, וכך קרה לנו בטיול כל הזמן התוודענו לכמה מעגלים יש לנו ברגע שאנו פתוחים לרשת הזו


באהבה ובתודה, שני נועם




13 views0 comments

Recent Posts

See All
bottom of page