הכמיהה לתנועה בחברת בני אדם נוספים הנה עמוקה ועתיקת יומין
עם התפתחות האדם התפתחה שפת הגוף, אשר נותנת עוד אפיק לביטוי
לנו לבני ובנות האדמה ניתנה מתנת חופש התנועה
מתנה יקרה ונדירה שניתן לתעל אותה לשחרור, לקשר, לטקסיות, למשחק ... ולריפוי
מתחילה שנה נוספת, שנה עברית, שנה במסגרות החינוך המגוונות
שנה אשר מביאה עימה את הרטט של התחלות חדשות, של התבוננות אחרונית על מה היה לפני שנה, שנתיים ויותר
זה עלול לבלבל ועלול לתסכל
הצעת תנועתית לעלולים הללו
להתמסר (זה נשמע גדול ולא ישים אך עוד רגע הצעה פרקטית)
עיצרו רגע להתבונן על כל הרגשות, מחשבות ורחשי הגוף
תנו לתבונת הגוף את מקומה המרפא
ואחרי שתעצרו להתבונן מה צף, ביחרו תנועה אחת שתשמח אתכםן
זה יכול להיות נשימה מלאה שממלאת את הבטן והריאות, זה יכול להיות פריסה ומתיחת ידיים לצדדים, זה יכול להיות ניעור (כמו שחיות בר עושות כדי לשחרר טראומות) או רק עצימת עיניים
וזהו המשיכו הלאה לדרככםן מצויידיםות בתזכורת לעצור, להתבונן ולסיים דרך תבונת הגוף
לסמוך
אם נאמר לעצמנו גם אם אנחנו לא בטוחיםות בזה
שמה שקורה "צריך לקרות" ונסמוך על הדרך שאנו פוסעיםות בה
האם זה יכול לסייע לשחרר אחיזה במה שנדמה לנו שצריך להיות? ולתת לתנועת החיים את מקומה הראוי
רוחות סתיו מנשבות
מבקשות מאיתנו לרקוד את השינויים הרבים הקורים לנו בתקופה זו
תוסיפו להתחלות החדשות את עובדת התרבות המודרנית, הגדושה במסכים, אינטנסיביות וזמני כסא ממושכים
וקבלו את ההזמנה
לרקוד בביתכםן ריקוד חופשי
ולתת לתבונת הגוף את מנת התנועה המשחררת
עבור כוחות להמשך הדרך ופורקן לכל המיותרים בחיינו
בברכה, שני נועם
